פסק-דין בתיק ב"ל 28586-12-12

1.                 לפני ערעור בהתאם להוראת סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - החוק) על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 30.10.12 (להלן - הועדה), אשר קבעה למשיב 10% נכות יציבה בתחולה מיום 31.12.11.

העובדות הצריכות לערעור

2.                 המשיב, יליד 1970, ספן-הגאי בנמל חיפה במקצועו משנת 1998.

3.                 ביום 18.3.12 הגיש המשיב למערער שתי תביעות נפרדות: האחת, להכיר באירוע מיום 31.12.11 כתאונת עבודה, והשניה, להכיר בליקוי הנטען בגבו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

4.                 ביום 24.5.12 הכיר המערער בפגיעה בגבו של המשיב כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה (להלן - הפגיעה בעבודה; ראה מוצג 1), ודחה את התביעה להכיר באירוע מיום 31.12.11 כתאונת עבודה.

5.                 בתאריך 8.8.12 התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון לדון בקביעת נכותו של המשיב כתוצאה מהפגיעה בעבודה, וקבעה לו 10% נכות יציבה בניכוי 5% נכות בגין מצב קודם ללא ציון סעיף הליקוי הרלוונטי. סה"כ קבעה הועדה למשיב 5% נכות יציבה בתחולה מיום 31.12.11. עיון בסע' 15 לפרוטוקול הועדה מלמד, כי תאריך הפגיעה צוין כיום 1.1.12 (ראה פרוטוקול הועדה, צורף להודעת הערעור).    

6.                 שני הצדדים הגישו ערר על החלטת הועדה מיום 8.8.12 (עמ' 5, ש' 10-11; מוצגים 2-3). בערר המוסד נטען, כי שגתה הועדה הרפואית מדרג ראשון עת לא ציינה בהחלטתה את סעיף הליקוי בגינו ניכתה מצב קודם והוועדה התבקשה לעשות זאת (מוצג 2); מנגד, טען המשיב, בין היתר, כי לא היה מקום לניכוי מצב קודם מאחר ומדובר בפגיעה על דרך המיקרוטראומה ולא מדובר באירוע תאונתי (מוצג 3).

7.                 בתאריך 30.10.12 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים לדון בעררי הצדדים (ראה פרוטוקול הועדה, צורף להודעת הערעור). לאחר שהוועדה שמעה את המשיב ובא-כוחו, עיינה במסמכים שעמדו בפניה ובדקה את המשיב, קבעה כדלקמן:

"לעניין גובה הנכות הועדה מקבלת את ממצאי וקביעת הועדה מדרג I למגבלה קלה לתנועת הגב התחתון. אין חסר נוירולוגי בגפיים התחתונות. לענין ניכוי מצב קודם לדעת הועדה אין מקום לניכוי זה בגין פעילותו הספורטיבית שכן פעילות ספורטיבית לא הוכחה כמיקרוטראומה ולא הובאו בפני הועדה מסמכים רפואיים המעידים על בעיות גב קודם לכן ובעת פעילותו הספורטיבית, לפיכך הועדה קובעת את נכותו הצמיתה לפי סעיף 37(7)(א) בשיעור 10% החל מיום 31.12.11."

החלטה זו היא העומדת לדיון בערעור שלפני.

8.                 בדיון מיום 1.5.13 נשמעו בפני טיעוני הצדדים.

9.                 לטענת המערער שגתה הועדה עת קבעה למשיב 10% נכות יציבה בתחולה מיום 31.12.11, שהוא מועד האירוע התאונתי שנדחה על ידי המערער, מבלי לנמק את מועד תחולת הנכות ותוך התעלמות מרישומים רפואיים בתיקו של המשיב, לפיהם הוא סבל מכאבי גב לפני 31.12.11. לפיכך, ביקש המערער להשיב את עניין המשיב לועדה, על מנת שתדון מחדש במועד תחולת הנכות ותנמק החלטתה תוך התייחסות לרישומים הרלבנטיים בתיקו של המשיב.

10.             הוסיף המערער וטען, כי אף שלא התייחס למועד תחולת הנכות בערר שהוגש מטעמו על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון (מוצג 2), אין כל מניעה להעלות טענה זו היום, במסגרת הערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים, אשר ממילא היתה מוסמכת לדון בעניינו של המשיב מחדש, קל וחומר עת לא נכח נציג מטעם המערער בדיון הועדה, והאפשרות היחידה לערער על החלטתה הינה במסגרת ההליך דנן.

11.             באשר למועד הפגיעה שצוין בפרוטוקול הועדה מדרג ראשון, 1.1.12, הסביר המערער בדיון, כי המדובר " בתאריך וירטואלי שנקבע על ידי המערער בתביעה למיקרוטראומה. זה תאריך שנקבע לצרכים מנהליים והוועדה לא יכולה להסתמך עליו אלא לבסס קביעתה במסמכים רפואיים." (עמ' 4, ש' 16-19).

12.             מנגד, טען המשיב, כי דין הערעור להידחות מכמה נימוקים:

א.                מדובר בערעור רפואי גרידא שבית הדין אינו נוהג להתערב בו ואין בנימוקי הערעור ולו נימוק משפטי אחד המצדיק התערבות בית הדין בהחלטת הועדה;

ב.                 הועדה הרפואית לעררים נשוא הערעור דנן, התכנסה לדון הן בערר המערער והן בערר המשיב, כאשר בערר המערער לא היה כל זכר לעניין "מועד תחולת הנכות" ומשכך בדין הועדה לא נדרשה לעניין זה ואין בהיעדר התייחסותה כל פגם משפטי;

ג.                   המערער מסתמך בערעורו על מסמכים רפואיים מעברו של המשיב, משנת 2008, כאשר התיק הרפואי עמד במלואו בפני הועדה וחזקה עליה כי עיינה בו לרבות במסמכים אליהם הפנה המערער בטרם קיבלה החלטתה. לחלופין, ככל שבית הדין ימצא לנכון להשיב את עניין המשיב לועדה, הגיש המשיב לתיק בית הדין אסופת מסמכים רפואיים (מוצג 6) שעמדו בפני הועדה, מהם עולה לטענתו כי מצבו הרפואי החריף של המשיב, התפתח בצורה מתאימה למועד תחולת הנכות שנקבע על ידי הועדה;

ד.                 בפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, המערער קובע "תאריך תאונה" כראות עיניו, והראיה לכך הינו "מועד התאונה" הנקוב בסעיף 15 לפרוטוקול הועדה מדרג ראשון, 1.1.12, שלא קשור כלל למועד האירוע התאונתי שנדחה, כאשר במכתב המערער למשיב מיום 9.12.12, צוין מועד הפגיעה כיום 30.12.11 (מוצג 5) - ללמדך, כי מי שקבע את יום 30.12.11 כמועד הפגיעה הינו המערער עצמו ולא הועדה הרפואית לעררים;